a`
Éditions Prolog s.a.r.l. 1
Rédaction: Colette Allouch
לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי, לאחסן במאגר מידע, לתרגם, להקליט, לצלם, להעתיק,אין לשכפל שימוש מסחרי מכל סוג בחומר הכלול. כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה- מכני או אחר, אופטי,אלקטרוני .בספר זה או בתקליטורים אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו“ל Toute représentation ou reproduction, intégrale ou partielle, de cette publication ou du DVD, par quelque procédé ou moyen que ce soit: électronique,mécanique, photocopie, enregistrement ou autres est interdite sans l’autorisation préalable des éditeurs.
No part of this publication or DVD may be reproduced, stored in a retrieval system, or transmitted, in any form or by any means, electronic, mechanical, photocopying, recording or otherwise, without the prior permission of the publishers.
Tous Droits Réservés Éditions Prolog s.a.r.l. email:
© www.prolog.co.il
[email protected]
כל הזכויות שמורות פרולוג מוציאים לאור בע“מ :דוא"ל
2
www.prolog.co.il
ַ ּכ ָּמה ִמ ִּ ילים לִ ְפנֵ י ׁ ֶש ַּמ ְת ִחילִ ים...
Quelques mots avant de commencer...
ַעל ַה ּק ְּורס :
Concernant le cours:
ש ָר ֵאל. קו ְּרס זֶ ה ְמיוֹ ָעד לְ לִ ּימוּד ַעצְ ִמי ׁ ֶשל ָה ִע ְב ִרית ַה ְ ּב ִס ִיסית ְּ -כפִ י ׁ ֶש ִהיא ְמדו ֶ ּּב ֶרת ַּכ ּיוֹ ם ְ ּביִ ְ ׂ ש ָפה ָה ִע ְב ִרית ,וְ הוּא יִ ְהיֶ ה אשוֹ נָ ה ַ ּב ּ ָ ׂ "מ ָּמ ׁש" ׁ ֶשזּוֹ לָ ֶהם ַה ִה ְתנַ ּסוּת ָה ִר ׁ הוּא ְמיוֹ ָעד לְ ַמ ְת ִחילִ ים ַ לְ ֵעזֶ ר ַ ּגם לְ ֵאלּ ּו ׁ ֶש ֵ ּי ׁש לָ ֶהם יֶ ַדע ְ ּב ִס ִיסי ָּכלְ ׁ ֶשה ּו וְ ֵהם ְמעוּנְ יָ ינִ ים לְ ׁ ַש ּ ְפרוֹ .
Ce cours est destiné à vous faire acquérir les fondements de la langue hébraïque telle qu'elle est parlée aujourd'hui en Israël. Il s'adresse aussi bien aux «débutants», ceux et celles qui n'ont jamais eu l'occasion d'apprendre l'hébreu qu'aux «avancés» qui en possèdent quelques notions et qui voudraient accroître leur connaissance de cette langue.
ש ָפה ָה ִע ְב ִרית, ַמ ְּט ָרתוֹ ׁשל קו ְּרס זֶ ה לְ ָה ִביא ֶאת ַהלּ וֹ ֵמד לְ ָר ָמה טוֹ ָבה ׁ ֶשל ֲה ָבנָ ה וְ ִדיבּ וּר ַ ּב ּ ָ ׂ ש ָיחה ְ ּב ִס ִיסית ּ ָ -באוֹ פֶ ן ַה ּ ָפ ׁשוּט וְ ַה ַ ּקל ְ ּביוֹ ֵתרּ ְ .ב ִמ ְס ֶ ּג ֶרת ַה ּקו ְּרס יִ ְרכּ וֹ ׁש וְ לַ ְ ּיכוֹ לֶ ת לְ נַ ֵהל ִ ׂ ַהלּ וֹ ֵמד ל ֹא ּ ָפחוֹ ת ֵמִ 1200-מ ִּילים ֲח ָד ׁשוֹ ת ְ ּב ִע ְב ִרית!
Ce cours vous permettra d'atteindre un bon niveau de compréhension et de conversation en hébreu. Au terme de ce cours vous serez aptes à vous exprimer de manière simple, facile et intelligible. Vous aurez aussi acquis un vocabulaire en hébreu de plus de 1.200 termes.
שא אוֹ ְּתחוּם ִמ ׁ ּ ֶשלּ וֹ .לְ כָ ל ׁ ִשיעוּר ַ ּגם ַּת ְבנִ ית ַה ּקו ְּרס ְמחו ּ ָּלק לִ ִ ׁ 30-שיעו ִּרים ,וּלְ כָ ל ׁ ִשיעוּר נוֹ ֵ ׂ ֲא ִח ָידה: ְ "ככָ ה אוֹ צַ ר ִמ ִּילים ַ -ה ְּמחו ּ ָּלק לִ ׁ ְשמוֹ ת ֶעצֶ םְ ׁ ,שמוֹ ת ּתוֹ ַארְ ּ ,פ ָעלִ ים ,וְ ֵאיך ֶא ְפ ׁ ָשר ְ ּבלִ י ָּ ְמ ַד ְ ּב ִריםְ - "...קצָ ת ְסלֶ נְ גֶ ׁ ,ש ַ ּנ ְר ִ ּג ׁיש ָ ּב ִענְ יָ ינִ ים ְּכ ָבר ֵמ ַה ַה ְת ָחלָ ה ;...דִּ ְקדּ וּק ַ -ה ִּמינִ ימוּם י-א ְפ ׁ ָשר( ...וּכְ ַדאי ַ ּגם לְ צַ ֵ ּייןֶ ׁ ,ש ְּכ ֵדי לַ ֲהפוֹ ְך קו ְּרס זֶ ה לִ ִידידו ִּתי ַה ֶהכְ ֵר ִחיִּ ,כי ְ ּבלִ י זֶ ה ּ ָפ ׁשוּט ִא ֶ וְ ֶאת ֲחוָ ויַ ית לִ ּימוּד ָה ִע ְב ִרית לִ ְמ ַה ָ ּנהַ ,ק ּ ָלה וּמו ֶּבנֶ ת ,הו ׁ ְּש ְקע ּו ַמ ֲא ָמץ וְ יֶ ַדע ַרב ְ ּב ִפ ׁ ּישוּט ש ֵאי ַהדִּ ְקדּ וּק ַה ׁ ּשוֹ נִ יםּ ְ .ב ׁ ֶשל ָּכ ְך נֶ ֱאלַ צְ נ ּו לְ ִע ִּתים "לְ ִה ְת ּ ַפ ׁ ּ ֵשר" ו ְּב ִת ְמצוּת ַה ֶה ְס ֵ ּב ִרים ְ ּבנוֹ ְ ׂ ש ֵאי דִּ ְקדּ וּק וְ ַת ְח ִ ּביר ְמסו ָ ּּבכִ ים אוֹ יוֹ צְ ִאים ִמן ַה ְּכלָ ל -אוֹ ָתם נִ צְ ָט ֵרךְ וַ ֲא ִפילּ ּו "לְ ִה ְת ַע ּ ֵלם" ִמנּוֹ ְ ׂ ש ָפה ִּ -כ ׁ ְש ָמן ֵּכן ֵהן; ּ ְפ ָעלִ ים ְּ -כ ֵדי ׁ ֶש ְ ּנ ַד ֵ ּבר לִ ׁ ְשמוֹ ר לְ קו ְּרס ַה ִּמ ְת ַקדְּ ִמיםַ ;)...א ְבנֵ י יְ סוֹ ד ַ ּב ּ ָ ׂ 3
. ַמ ְת ִחילִ ים ִ ּבזְ ַמן הוֹ וֶ ה וּלְ ַאט לְ ַאט ִמ ְת ַקדְּ ִמים לִ זְ ַמן ָע ָבר וְ לִ זְ ַמן ָע ִתיד:נָ כוֹ ן ו ַּב ְּז ַמן ַה ָ ּנכוֹ ן
Le cours comprend 30 leçons. Chaque leçon porte sur un sujet ou un domaine particulier. La leçon se présente toujours de la même façon, à savoir: Le vocabulaire: les termes nouveaux. Ceux-ci comportent des noms, des adjectifs et des verbes (à l'infinitif), sans bien entendu négliger une catégorie intitulée «le langage de tous les jours» quelques mots «branchés» pour nous permettre d'entrer immédiatement dans le bain. La grammaire: C'est un minimum nécessaire sans lequel on ne peut progresser (et signalons-le tout de suite, nous avons pris un soin tout particulier à rendre ce cours convivial et faire de cette étude de l'hébreu un véritable plaisir accessible à tous. Nous avons mis toutes nos connaissances et toute notre expérience en œuvre afin de simplifier et de résumer les différentes règles grammaticales. C'est pourquoi nous avons parfois eu recours à un «compromis» ou même nous avons parfois «ignoré» certaines règles et syntaxes complexes ou certaines exceptions. (Nous réservons l'étude de cellesci au cours avancé). Les lettres outils: (article défini, préposition, conjonction, préfixe). Elles constituent les véritables fondements linguistiques de la langue. Les verbes: La conjugaison des verbes est indispensable pour s'exprimer correctement. Nous commencerons donc par apprendre le temps présent et nous avancerons progressivement vers l'apprentissage du passé et du futur.
?ּיטת ַה ּ ִל ּימוּד ׁ ֶש ּ ָלנו ַּ ָמה עוֹ ד ְמיו ָּחד ְ ּב ׁ ִש ְ ָּכל ַהחוֹ ֶמר וְ ַה ֶה ְס ֵ ּב ִרים- ֵס ֶפר ַה ּ ִל ּימוּד ְמ ׁ ַש ֵּמ ׁש ָא ְמנָ ם ְּכ ַע ּמוּד ַה ָּתוֶ וך לַ ּ ִל ּימוּד ָה ַעצְ ִמי ּתוּכְ נְ נ ּו ָּכ ְך ׁ ֶש ֶא ְפ ׁ ָשר לַ ֲעשׂוֹ ת ָ ּב ֶהםDVD- ֲא ָבל ַּת ְקלִ יטוֹ ֵרי ַה- ְֹמרו ָּּכזִ ים ו ְּמפוֹ ָר ִטים בּ ו . ְ ּבאוֹ ֶפן ִ ּבלְ ִּתי ָּתלוּי וּלְ ל ֹא ֶעזְ ָרתוֹ ׁ ֶשל ַה ֵּס ֶפר- לִ לְ מוֹ ד וּלְ ַת ְר ֵ ּגל- ׁ ִש ּימו ּׁש ַעצְ ָמ ִאי ִ ּ וְ אוֹ צַ ר ַה ִּמ, ׁ ֶש ַפע ׁ ֶשל דּ וּגְ ָמאוֹ ת לַ חוֹ ֶמר ַה ִ ּנלְ ָמדילים ַה ִ ּנלְ ָמד ְמרו ָּּכז ָ ּב ִאינְ ֶד ְקס ׁ ֶש ְ ּבסוֹ ף .ַה ֵּס ֶפר ! ְּכלִ י ֵעזֶ ר ָח ׁשוּב לַ לּ וֹ ֵמד ַה ַּמ ְת ִחיל- נִ ּיקוּד ָמלֵ א לָ ִע ְב ִריתִ ּ ַּת ְע ִּתיק אוֹ ִת ּיוֹ ת ְ ּבצֶ ַבע ָּכחוֹ ל לְ כָ ל ַה ִּמֹ לְ ֵאלּ ּו ׁ ֶש ֲע ַדיִ ין יִ ְת ַק ׁ ּש ּו ַ ּב ְ ּק ִר ָיאה או- ילים ְ ּב ִע ְב ִרית .ַ ּב ֲהגִ ָ ּייה
Qu'y a-t-il encore de particulier dans notre méthode d'apprentissage? - Ce manuel constitue bien entendu la pièce maîtresse de la méthode d'apprentissage de la langue. Il comprend toutes les informations et les explications nécessaires. Mais le DVD ont été programmés de manière à
4
vous permettre d'apprendre et de faire les exercices, sans vous référer au manuel. - La méthode comprend de nombreux exemples et un riche vocabulaire. Tous les termes ont été réunis sous forme d'index à la fin du manuel. - La graphie (vocalisation) pleine constitue un grand avantage pour tout débutant. - La translittération (en bleu) de tous les termes hébreux facilite la lecture pour ceux et celles qui éprouvent encore des difficultés à lire couramment ou à prononcer certains mots.
5
:ימּוד ּ ַעל אוֹ ֶפן ַה ִּל ְ ?ֵאיך לוֹ ְמ ִדים מו ְּמלָ ץ לַ ֲחזוֹ ר- ל ֹא יוֹ ֵתר! וְ ִאם ְ ּבכָ ל זֹאת רוֹ צִ ים לְ ִה ְת ַקדֵּ ם יוֹ ֵתר ְ ּבאוֹ תוֹ יוֹ ם,ׁ ִשיעוּר ְ ּביוֹ ם ש ֵאי ׂ ְ ֹ לְ ָה ִבין ֶאת נו,ילה ֶאת ַה ׁ ּ ִשיעוּר ַ ּב ֵּס ֶפר ָ ּ ׁשוּב ַעל אוֹ תוֹ ַה ׁ ּ ִשיעוּר! מו ְּמלָ ץ ַ ּגם לִ ְקרוֹ א ְּת ִח .DVD- וְ ַרק ָאז לְ ַת ְר ֵ ּגל אוֹ תוֹ יַ ַחד ִעם ַה ַ ּק ְריָ ינִ ים ַ ּב,ַה ׁ ּ ִשיעוּר ַה ׁ ּשוֹ נִ ים ַה ְּכלָ ל ֲהכִ י ָח ׁשוּב ְ ּבלִ ּימוּד ַעצְ ִמי הוּא ל ֹא לְ ִה ְתיָ ֵיא ׁש! דְּ ָב ִרים ַר ִ ּבים ִמ ְת ַ ּב ֲה ִרים ִעם ִה ְת ַקדְּ מוּת .ַה ִּל ּימוּד וְ ַה ִּת ְר ּגוּל
A propos de la méthode:
Comment procéder? Une seule leçon par jour, pas plus! Si vous souhaitez quand même progresser plus vite, il est vivement conseillé de réviser cette même leçon. Commencez par lire la leçon dans le manuel afin de bien vous imprégner du texte. Passez ensuite aux exercices pratiques avec les animateurs du DVD. Le plus important pour un autodidacte est de ne pas se laisser aller au découragement. Plus vous avancerez et plus vous ferez les exercices, plus l'étude sera facilitée.
ֶה ְס ֵ ּב ִרים ְ ּב ִע ְב ִרית ָּכל ַה ֶה ְס ֵ ּב ִרים ַ ּב ֵּס ֶפר ו ַּב ַ ּק ְריָ ינוּת,ֲאנַ ְחנ ּו ַמ ֲא ִמינִ ים ׁ ֶש ִע ְב ִרית לוֹ ְמ ִדים ַרק ְ ּב ֶעזְ ַרת ִע ְב ִרית! לָ כֵ ן " ֲא ָבל זֶ ה ּו "בּ וֹ נוּס, ַהכּ וֹ ל ְמתו ְּר ָ ּגם ַ ּגם לְ צָ ְר ָפ ִתית... ַאל דְּ ָאגָ ה.לַ ּקו ְּרס ֵהם ְ ּב ִע ְב ִרית ִ ּבלְ ַבד ַ ּגם ל ֹא ְמ ַעט דּ וֹ ְב ֵרי ִע ְב ִרית ְמ ׁ ַש ְּמ ׁ ִשים חוֹ נְ כִ ים אוֹ ַמ ְד ִריכִ ים לַ לּ וֹ ְמ ִדים,ֲּא ִמ ִּתי! ִמ ִ ּנ ְיסיוֹ נֵ נו . וְ ֶה ְס ֵ ּב ִרים ֵאלּ ּו ֵהם לְ טוֹ ָב ָתם- ַה ֲח ָד ׁ ִשים
Commentaires en hébreu: Nous sommes persuadés que l'hébreu s'apprend…par l'hébreu! C'est pourquoi toutes les directives contenues dans le manuel et le DVD sont en hébreu. Mais soyez sans inquiétude, elles sont traduites en français. Ces éclaircissements en hébreu constituent un «bonus» non négligeable. L'expérience nous a permis de constater que de nombreux enseignants ne parlant que l'hébreu arrivent facilement à inculquer la langue aux nouveaux apprenants.
ַה ַּת ְר ּגוּם לְ צָ ְרפָ ִתית ְ לְ רוֹ ב ַהדּ וּגְ ָמאוֹ ת ַה ּמו ָּבאוֹ ת, לְ אוֹ צַ ר ַה ִּמ ּ ִילים:ַּת ְר ּגו ִּמים לְ צָ ְרפָ ִתית ִּת ְמצָ א לְ אוֹ ֶרך ָּכל ַה ּקו ְּרס 6
אשוֹ נָ ה ֶאת ֲה ָבנַ ת אוֹ ֶפן ׁ ֹאש ו ָּב ִר ׁ ַּת ְרגּ ו ִּמים ֵאלּ ּו ַמ ְּט ָר ָתם לְ ׁ ָש ֵרת ָ ּבר.וְ לַ ֶה ְס ֵ ּב ִרים ַהדִּ ְקדּ ו ִּק ִ ּיים יט ִבי" ִמ ְ ּב ִחינַ ת ָ "מ ֵ ֹ ַועל ֵּכן יִ ָּיתכְ נ ּו ִמ ְק ִרים ׁ ֶש ָ ּב ֶהם ַה ַּת ְרגּ וּם ֵאינו,ְ ּבנִ ַ ּיית ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפט ָה ִע ְב ִרי ׁ ֶש ָ ּב ֶהם לָ ִע ְב ִרית וְ לָ צָ ְר ָפ ִתית ַּכ ָ ּוונָ ה אוֹ ַמ ׁ ְש ָמעוּת זֵ ָהה, ְ ּב ִמ ְק ִרים ְמיו ָּח ִדים.ַה ַּת ְח ִ ּביר ַה ַ ּצ ְר ָפ ִתי ֹ הוֹ ַס ְפנ ּו ְ ּבסוֹ גְ ַריִ ים ֶאת ַה ּ ֵפירו ּׁש ַה ִּמילּ וּלִ י לַ ִּמ ׁ ְש ּ ָפט או,ַא ְך ַה ַּת ְרגּ וּם ַה ִּמילּ וּלִ י ׁשוֹ נֶ ה ְ ּב ַתכְ לִ ית .לַ ִ ּב ּיטוּי ָה ִע ְב ִרי
Traduction en français: Vous trouverez, tout au long des leçons, la traduction française du vocabulaire, des exemples, et des règles grammaticales. Ces traductions visent essentiellement à faciliter la compréhension de la syntaxe. Dans certains cas la traduction ne sera pas tout à fait conforme aux règles grammaticales du français, c'est pourquoi nous avons ajouté, entre parenthèses, une traduction littérale de la phrase ou de l'expression.
7
ַק ְריָ ינוּת ְ שית ְ ּב ִע ְב ִרית ִ ּבלְ ַבדּ ַ ,ב ֲהגִ ָ ּייה נְ כוֹ נָ ה ו ְּברו ָּרה ,וְ ִאילּ ּו ָּכ ָאמוּרַ ,ה ַ ּק ְריָ ינוּת לְ אוֹ ֶרך ָּכל ַה ּקו ְּרס נַ ֲע ֵ ׂ ָּכל ַה ֶה ְס ֵ ּב ִרים וְ ַה ַּת ְרגּ ו ִּמים ְ ּבצָ ְר ָפ ִתית מוֹ ִפ ִיעים ַ ּב ֵּס ֶפר אוֹ ִּככְ תו ִּב ּיוֹ ת ַעל ַה ָּמ ָס ְך. ַה ַ ּק ְריָ ינִ ים ְמ ַא ְפ ׁ ְש ִרים ּ ִפ ְס ֵקי זְ ַמן ַמ ְת ִא ִימים לַ ֲחזוֹ ר ַא ַחר ָמה ׁ ֶש ָא ְמר ּו ְ ּב ִע ְב ִרית ,וּמו ְּמלָ ץ לְ נַ ֵ ּצל זֹאת! ַה ׁ ּ ֶשלֶ ט ַה ְּמצוֹ ָרף לְ ֶע ְר ָּכה זוֹ : "אנִ י ל ֹא ְמ ַד ֵ ּבר לְ ַעצְ ִמיֲ ,אנִ י לוֹ ֵמד ִעבְ ִרית ִעם ֶע ְר ָּכה ׁ ֶשל ּ ְפרוֹ לוֹ ג" ֲ ְמיוֹ ָעד לְ ַמ ָּט ָרה זוֹ ְ ּב ִד ּיוּק ,וּכְ ַדאי לִ ְתלוֹ תוֹ ִמחוּץ לַ דֶּ לֶ ת ַה ְּסגו ָּרה -וּלְ ַת ְר ֵ ּגל חוֹ ְפ ׁ ִשי ו ְּבקוֹ ל ָרם! La lecture des textes Comme vous le constaterez, les textes sont dits en hébreu exclusivement, la prononciation est nette et claire. Les explications et la traduction en français figurent dans le manuel ou dans les sous-titres sur l'écran. Le speaker marque une pause suffisamment longue pour vous permettre de répéter à haute voix ce qu'il vient d'énoncer. N'hésitez et redites le texte après eux. Notre slogan pour ce cours est: «Je ne me parle pas à moi-même. »J'apprends l'hébreu grâce au programme d'étude individuel de Prolog Nous vous suggérons d'accrocher ce slogan sur votre porte. Vous vous sentirez alors libre de vous adonner à vos exercices à pleine voix.
ׁ ִש ַּ יטת VIDEO-ACTIVE "ת ִבין" ִע ְב ִרית ֶ -א ּ ָלא ׁ ֶש ַ ּגם ּתוּכַ ל לְ ַד ֵ ּבר ַמ ָּמ ׁש! ְ ּבקו ְּרס זֶ ה ֲאנַ ְחנ ּו ְמעוּנְ יָ ינִ ים ׁ ֶשלּ ֹא ַרק ָּ יטה ַא ְק ִט ִיבית ָ ּב ּה הוּא ֵמ ַמד ַא ֵחר לְ גַ ְמ ֵרי ,וְ זֶ ה ּו ש ָפה לִ ׁ ְשלִ ָ ַה ַּמ ֲע ָבר ִמ ִיד ָיעה ּ ָפ ִס ִיבית ׁ ֶשל ַה ּ ָ ׂ יטחוֹ ן ָה ַעצְ ִמי ו ַּב ְ ּיכוֹ לֶ ת לְ ִה ׁ ְש ַּת ֵּמ ׁש ָ ּב ּה לְ צוֹ ְרכֵ י ַה ּיוֹ ְמיוֹ ם. ׁ ָשלָ ב ָח ׁשוּב ְ ּביוֹ ֵתר ְ ּב ַה ְקנָ יַ ית ַה ִ ּב ָּ שיחוֹ ת ׁ ֶש ְ ּבסוֹ ף ָּכל ׁ ִשיעוּר ֲערוּכוֹ ת ַ ּב ׁ ּ ִש ָ ַה ּ ִ ׂ יטה ַה ִ ּייחו ִּדית :VIDEO-ACTIVE ש ָיחה ּתו ְּק ָרא ָּכ ָרגִ יל ַעל-יְ ֵדי ׁ ְשנֵ י ַה ַ ּק ְריָ ינִ ים ,ו ַּב ּ ַפ ַעם ַה ׁ ּ ְשנִ ָ ּייה ִהיא אשוֹ נָ ה ַה ּ ִ ׂ ַ ּב ּ ַפ ַעם ָה ִר ׁ ּתו ְּק ָרא ַעל-יְ ֵדי ַרק ֶא ָחד ֵמ ֶהםַ :ה ַ ּק ְריָ ין אוֹ ַה ַ ּק ְריָ ינִ יתַ .א ָּתהַ ,הלּ וֹ ֵמד ,נִ ְד ָר ׁש לְ ִהצְ ָט ֵרף (ב ַת ְע ִּתיק ִע ְב ִרי) ׁ ֶש ַעל "ה ׁ ּשו ָּּתף ֶה ָח ֵסר" לַ דִּ ָיאלוֹ ג! ּתוּכַ ל לִ ְקרוֹ א ֶאת ַה ְּכתו ִּב ּיוֹ ת ְ ּ ְ ּב ַתפְ ִקיד ַ ל-פהֵ ...א ְיך ַה ָּמ ָס ְךּ ,תוּכַ ל לִ ְקרוֹ א ֶאת ָה ִע ְב ִרית ֵמ ַה ֵּס ֶפרּ ,תוּכַ ל ַ ּגם לִ לְ מוֹ ד ֶאת ַה ֶּט ְק ְסט ְ ּב ַע ּ ֶ ׁ ֶש ִּת ְרצֶ הָ ,ה ִע ָ ּיקר לְ ַד ֵ ּבר!
™La méthode VIDEO-ACTIVE Ce cours se propose non seulement de vous faire comprendre l'hébreu mais !aussi de vous faire parler cette langue
8
Il ne suffit pas de posséder une connaissance passive d'une langue. Il faut également être en mesure de passer à la pratique effective de celle-ci. VIDEO ACTIVE constitue la méthode la plus appropriée, vous permettant d'acquérir une grande confiance en soi et la capacité de mettre quotidiennement en pratique ce que vous avez appris. Les dialogues à la fin de chaque leçon sont fondés sur cette méthode particulière. Le dialogue est lu, une première fois, par deux personnes. La seconde fois, une seule personne lit, et vous êtes invité à constituer le deuxième interlocuteur. Vous pouvez le faire, soit en lisant les sous-titres (la translittération en hébreu), soit lire l'hébreu sur le manuel ou encore mieux, apprendre le texte par cœur! Quel que soit votre choix exprimez-vous à haute et pleine voix!
9
:קּורס זֶ ה ְ וְ ַעל ָה ִע ְב ִרית ְ ּב,ש ָפה ָה ִע ְב ִרית ִ ּבכְ לָ ל ׂ ָ ּ ַעל ַה
Précisions concernant l'hébreu en général et l'hébreu dans ce programme d'étude en particulier:
? ָמה ׁשוֹ נֶ ה? ָמה ְמיו ָּחד:ְ ּברוּכִ ים ַה ָ ּב ִאים לָ ִע ְב ִרית .שמֹאל ׂ ְ ִ ָה ִע ְב ִרית נִ כְ ֶּת ֶבת ִמ ָ ּי ִמין ל. אוֹ ִת ּיוֹ ת22 ש ָפה ָה ִע ְב ִרית ׂ ָ ּ ַ ּב.) ֵאין ָ ּב ִע ְב ִרית אוֹ ִת ּיוֹ ת ְ ּגדוֹ לוֹ ת (אוֹ ִת ּיוֹ ת ַר ָ ּב ִתי.) ְ ּב ִע ְב ִרית יֵ ׁש אוֹ ִת ּיוֹ ת דְּ פוּס וְ אוֹ ִת ּיוֹ ת ְּכ ָתב ְ(ר ֵאה ַט ְבלָ ה.י ְמ ׁ ַש ְּמ ׁשוֹ ת ֵהן ְּתנוּעוֹ ת וְ ֵהן ִעי ּצו ִּרים,ו,ה, ָּכל ָהאוֹ ִת ּיוֹ ת ְמ ׁ ַש ְּמ ׁשוֹ ת ִעי ּצו ִּרים; ָהאוֹ ִת ּיוֹ ת א.)ַה" ִ ּנ ּיקוּד" הוּא ִס ָימנֵ י ַה ְּתנוּעוֹ ת ַה ִ ּנכְ ָּת ִבים ִמ ַּת ַחת לָ אוֹ ִת ּיוֹ ת אוֹ ֵמ ֲעלֵ ֶיהן ְ(ר ֵאה ַט ְבלָ ה . יֵ ׁש ׁ ִש ּימו ּׁש ְ ּב ִמין זָ כָ ר ו ְּב ִמין נְ ֵק ָבה. יֵ ׁש ַה ְת ָא ָמה ַ ּב ִּמין ו ַּב ִּמ ְס ּ ָפר. לָ רוֹ ב ׁ ֵשם ָה ֶעצֶ ם קוֹ ֵדם לְ ׁ ֵשם ַה ּתוֹ ַאר: ִמ ְבנֵ ה ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפטQu'y a-t-il de spécifique et de différent: - l'hébreu s'écrit de droite à gauche; - l'alphabet hébreu compte 22 lettres; - l'hébreu ne connaît pas la majuscule; - l'hébreu s'écrit soit en lettres manuscrites (cursives) soit en lettres d'imprimerie (carrées), (voir tableau); - l'alphabet hébreu ne comporte que des consonnes, à l'exception des lettres alef, hè, vave et youde qui sont aussi des voyelles. Les voyelles (nikoud) sont figurées par un système de signes de vocalisation placés à côté des lettres ou sous elles (voir tableau); - l'hébreu distingue deux genres grammaticaux; le masculin et le féminin; - les noms s'accordent au genre et au nombre; - d'une manière générale, dans la construction de phrase, le nom précède l'adjectif.
10
א"ב ָה ִע ְב ִרי-אוֹ ִת ּיוֹ ת ָה L’alphabet hébraïque écriture cursive
écriture carrée
ָאלֶ ףAlèfe
א
א
/b/
ֵ ּביתBète
ּב
ּב
vin
/v/
ֵביתVète
ב
ב
gare
/g/
ִ ּג ֶימלGuimèle
ג
ג
dé
/d/
דָּ לֶ תDalète
ד
ד
haie
/h/
ה
ה
van
/v/
וָ וVave
ו
ו
zébre
/z/
זַ יִ ןZayine
ז
ז
voir remarques
/kh/
ֵחיתKhète
ח
ח
thé
/t/
ֵטיתTète
ט
ט
Yémen
/y/, /i/
) יוֹ ד (יוּדYode
י
י
képi
/k/
ַּכףKafe
ּכ
ּכ
voir remarques
/kh/
כַ ףKhafe
כ
כ
voir remarques
/kh/
כַ ףKhafe final (à la fin du mot סוֹ ִפיתuniquement)
ך
ך
lion
/l/
לָ ֶמדLamède
ל
ל
exemple
translittération
agent
/a/
bébé
hébreu
nom de la lettre
ֵהאHé
11
מ
מ
ֵמםMème final (à la fin du mot סוֹ ִפיתuniquement)
ם
ם
/n/
נוּןNoune
נ
נ
lune
/n/
נוּןfinal la fin du mot ( סוֹ ִפיתàuniquement)
ן
ן
sultan
/s/
ָס ֶמ ְךSamekh
ס
ס
voir remarques
/a/
ַעיִ ןAyine
ע
ע
papa
/p/
ּ ֵפאPé
ּפ
ּפ
fée
/f/
ֵפאFé
פ
פ
girafe
/f/
ף
ף
tsar
/ts/
צ
צ
voir remarques
/ts/
ץ
ץ
question
/k/
Kofe, Koufe
ק
ק
riche
/r/
ֵר ׁישRèche
ר
ר
Chine
/ch/
ׁ ִשיןChine
ש
ׁש
saint
/s/
שין ׂ ִ Sine
ש
ש ׂ
même
/m/
femme
/me/
navet
ֵמםMème
Noune
ֵפאFé final (à la fin du mot סוֹ ִפיתuniquement) צָ ִדיTsadi צָ ִדיTsadi final (à la fin du mot סוֹ ִפיתuniquement) קוּף,קוֹ ף
12
témoin
/t/
ָּתוTave
ת
ת
:שים לֵ ב ִׂ .ׂש- ס,ת- ט,ק- ּ כ,כ- ח,ו- ב,ע- א: ַּכ ָּמה זוּגוֹ ת ׁ ֶשל אוֹ ִת ּיוֹ ת ְמבו ָּּטאוֹ ת ְ ּבאוֹ ֶפן דּ וֹ ֶמה.פ- ּפ,כ- ּ כ,ב- ּ ב: מו ְּד ָ ּג ׁשוֹ ת וְ ָרפוֹ ת- אוֹ ִת ּיוֹ ת ֲהגִ ָ ּייה ְּכפוּלָ ה3- ְ ל.ץ-ף; צ-ן; פ-ם; נ-ך; מ- כ:ילה ָ ּ אוֹ ִת ּיוֹ ת יֵ ׁש ְּכ ִתיב ׁשוֹ נֶ ה ְּכ ׁ ֶש ֵהן מוֹ ִפיעוֹ ת ְ ּבסוֹ ף ַה ִּמ5- ְ ל-
Remarques: - Plusieurs paires de lettre ont la même prononciation, ce sont: alèfe - ayine (/a/); vète - vave (/v/); khète - khafe (/kh/); kafe - kofe (/k/); tète - tave (/t/); samèkhe / sine (/s/). - Trois lettres ont deux formes de prononciation: vocalisée ou non vocalisée, ce sont: bète - vète; kafe - khafe; pé - fé. - Cinq lettres s'écrivent différemment si elles sont placées à la fin du mot, ce sont: khafe - khafe final, mème - mème final; noune - noune final; pé - pé final; tsadi – tsadi final.
:שפוֹ ת לוֹ ֲעזִ ּיוֹ ת ׂ ָ ּ צְ לִ ילִ ים ׁ ֶשנּוֹ ְספ ּו לָ ִע ְב ִרית ִמ .jeans ילה ָ ּ ְּכמוֹ ַ ּב ִּמ,/j/ - ָּהאוֹ ת ג' ְמבו ֵּּטאת כ .Geneve ילה ָ ּ ְּכמוֹ ַ ּב ִּמ,/g/ - ָּהאוֹ ת ז' ְמבו ֵּּטאת כ .chips ילה ָ ּ ְּכמוֹ ַ ּב ִּמ,/ch/ -ָהאוֹ ת צ' ְמבו ֵּּטאת ְּכ .wagon ילה ָ ּ ְּכמוֹ ַ ּב ִּמ,/w/ (ש ֵּתי וָ וִ ים) ְמ ַב ְּטאוֹ ת ֶאת ַה ֶהגֶ ה ְ ׁ "ָהאוֹ ִת ּיוֹ ת "וָ ו
Certains sons empruntés aux langues étrangères et n'existant pas en hébreu ont été translittérés en l'hébreu, ce sont: - la lettre ' גqui est prononcée comme /j/ dans "jeans". - la lettre ' זqui est prononcée comme /g/ dans "Genève". - la lettre ' צqui est prononcée /ch/ in "chips". - deux "vavim", וו- qui sont prononcés /w/ comme "wagon".
נִ ּיקוּד ְּכ ֵדי לְ ָה ֵקל ַעל, ִעם זֹאת.ְ ּב ִע ְב ִרית מוֹ ֶד ְרנִ ית ִּכ ְמ ַעט ֶש ֵאין ִמ ׁ ְש ַּת ְּמ ׁ ִשים ְ ּב ִס ָימנֵ י ַה ִ ּנ ּיקוּד . ֹ ַה ֵּס ֶפר ַה ֶּזה ְמנו ָ ּּקד לְ כָ ל אוֹ ְרכּ ו,אשוֹ נִ ִ ּיים ׁ ֶשל ָה ִע ְב ִרית ׁ ַהלּ וֹ ֵמד ִ ּב ׁ ְשלַ ֵ ּבי ַה ּ ִל ּימוּד ָה ִר )(כ ִתיב ָח ֵסר ְּ ילים ְּכ ׁ ֶש ֵהן ְמנו ָ ּּקדוֹ ת ִ ּ ְּכ ַדאי לִ זְ כּ וֹ ר ׁ ֶש ּ ְל ִע ִּתים יֶ ׁ ְשנָ ם ׁ ִשי ּנוּיִ ים ַק ּ ִלים ִ ּבכְ ִתיב ַה ִּמ ְּ וּכְ ׁ ֶש ֵהן לְ ל ֹא נִ ּיקוּד .י- לָ רוֹ ב ַה ׁ ּ ִשי ּנוּי ִמ ְת ַ ּב ֵּטא ְ ּבהוֹ ָס ַפת ָהאוֹ ִת ּיוֹ ת ו ו.)(כ ִתיב ָמלֵ א ְ ַאך יוֹ ִסיפ ּו לִ ְהיוֹ ת,ילים יוֹ ִפיע ּו ִ ּבכְ ִתיב ָמלֵ א ְ ּבתוֹ ֶס ֶפת ָהאוֹ ִת ּיוֹ ת וָ ו וְ יוֹ ד ִ ּ ְ ּב ֵס ֶפר זֶ ה ַה ִּמ 13
.ְמנו ָ ּּקדוֹ ת ) דֻּ גְ ָמאוֹ ת- דּ וּגְ ָמאוֹ ת (דוגמאות,) ִמ ּ ִלים-ילים (מילים ִ ּ ִמ:לְ דוּגְ ָמה
La vocalisation: L'hébreu moderne utilise très peu la vocalisation. Cependant afin de vous faciliter l'apprentissage de cette langue, nous avons vocalisé toutes les leçons de ce manuel. Notez qu'il y a parfois de petites différences entre les termes vocalisé: "graphie défective" (ktive khasère) et ceux qui ne le sont pas: "graphie pleine" (ke'tiv malei). Dans la plupart des cas il s'agit de l'adjonction de la lettre vave ou de la lettre yode. Dans ce manuel, nous avons utilisé la graphie pleine (avec le vave et le yod) même si le terme est vocalisé. Par exemple:
) דֻּ גְ ָמאוֹ ת- דּ וּגְ ָמאוֹ ת (דוגמאות,) ִמ ּ ִלים-ילים (מילים ִ ּ ִמ Le terme "mot" (milim) comporte un youde, et "exemples" (dougmaote)
comporte un vave.
14
: וּצְ לִ ילָ ם,ִס ָימנֵ י ַה ִ ּנ ּיקוּד ָ ּב ִע ְב ִרית
Les voyelles et leur prononciation. Le signe
Nom
ַ
patakh
ָ
kamatz
ֲ
khatafe-patakh
)( ֶ י
ֶ
ségole
)( ֵ י
ֵ
tséré
ֱ
Voyelle française
/a/
/e/
khatafe-ségole
ִ
)( ִ י ) ֹ(ו
ֳ ֻ ּו ְ
ׁ
khirike kholame
/i/
/o/
khatafe-kamatz kouboutz
/u/
shourouk sh’va
/e/
(parfois sans voyelle)
15
זָ כָ ר וּנְ ֵק ָבה .ְ ּב ִע ְב ִרית ׁ ְשמוֹ ת ָה ֶעצֶ ם ֵהם אוֹ ִמ ִּמין זָ כָ ר אוֹ ִמ ִּמין נְ ֵק ָבה ִּכי ֵאין ִס ָימנֵ י זִ יהוּי מו ְּב ָה ִקים לְ ׁ ֵשם ֶעצֶ ם ִמ ִּמין זָ כָ ר אוֹ לְ ׁ ֵשם ֶעצֶ ם ִמ ִּמין,זֶ ה ְקצָ ת ְמסו ָ ּּב ְך . לַ ְמרוֹ ת ׁ ֶש ְ ּברוֹ ב ַה ִּמ ְק ִרים ִס ּיוֹ ֶמת ְ ּבצו ַּרת ָ~ה אוֹ ֶ~ת ְמצַ ֶ ּיינֶ ת ִמין נְ ֵק ָבה,נְ ֵק ָבה ׁ ְשמוֹ ת ַה ּתוֹ ַאר וְ ַה ּ ְפ ָעלִ ים ֶאת ִמינָ ם, נְ צַ ֵ ּיין לְ יַ ד ׁ ְשמוֹ ת ָה ֶעצֶ ם, ְּכ ֵדי לְ ָה ֵקל ַעל ַהלּ וֹ ֵמד,לָ כֵ ן :ו ִּמ ְס ּ ָפ ָרם ְמצַ ֵ ּיין ׁ ֵשם ֶעצֶ ם ִמ ִּמין זָ כָ ר- ][ז ְמצַ ֵ ּיין ׁ ֵשם ֶעצֶ ם ִמ ִּמין נְ ֵק ָבה- ][נ ר ִ ּבים-ר ַ ָ ְמצַ ֵ ּיין ׁ ֵשם ֶעצֶ ם ִמ ִּמין זָ כ- ][ז"ר רבּ וֹ ת-ה ַ ְמצַ ֵ ּיין ׁ ֵשם ֶעצֶ ם ִמ ִּמין נְ ֵק ָב- ][נ"ר ְמצַ ֵ ּיין ַר ִ ּבים- ]'[ר Masculin et féminin: L'hébreu distingue deux genres grammaticaux: le masculin et le féminin. Ceci risque de prêter à confusion car il n'y a pas de signe spécifique aux noms qui permet de savoir s'il est féminin ou masculin, bien que dans la plupart des cas la lettre suffixée tave ( ) ֶ~תou la lettre hé ( ) ָ~הpeut indiquer qu'il s'agit d'un nom féminin. Afin de faciliter l'idendification du genre du mot, nous avons précisé le genre et de nombre de tous les noms, des adjectifs et des verbes comme suit: ] [ז- indique un nom au masculin ] [נ- indique un nom au féminin ] [ז"ר- indique le masculin pluriel ] [נ"ר- indique le féminin pluriel ]' [ר- indique le pluriel
ַּת ְע ִּתיק ּ ּ ּל ַּת ְע ִּתיק ָהאוֹ ִתיוֹ ת הוּא ְּכלִ י ֵעזֶ ר ְמצ ּו ָין ַה ְּמ ַא ְפ ׁ ֵשר לַ וֹ ֵמד לְ ַב ֵּטא וְ "לִ ְקרוֹ א" ְּכ ָבר ֵמ ַה ׁ ּ ִשיעוּר .א"בּ ָה ִע ְב ִרי- ַעד ׁ ֶש ִ ּי ׁ ְשלוֹ ט ְ ּבאוֹ ִת ּיוֹ ת ָה,ילים ְ ּב ִע ְב ִרית ִ ּ אשוֹ ן ֶאת ַה ִּמ ׁ ָה ִר ְ ּ ּ ו ְּמסו ָּּמן לְ אוֹ ֶרך ָּכל ַה ּקו ְּרס ְ ּבאוֹ ת,ַה ַּת ְע ִּתיק נִ כְ ָּתב ַ ּב ּצו ָּרה ַה ּ ְפ ׁשו ָּטה וְ ַה ַ ּק ָלה ְ ּביוֹ ֵתר לַ ֲהגִ ָייה .ְּכחו ּ ָּלה נְ טוּיָ ה Translittération Dans ce manuel, la translittération est un excellent outils pour apprendre 16
comment prononcer et "lire" dès la première leçon jusqu'à ce que vous soyez en mesure de lire correctement les caractères hébraïques. La translittération, imprimée en bleu et en italique est faite de manière à faciliter la prononciation. Translittération selon le code de l' Académie israélienne de la langue hébraïque: kh = les lettres khète et khafe. ts = la lettre tsadi ch = la lettre chine i = le son de la voyelle khirike a = le son de la voyelle kamats et patakhe (et khatafe kamats et khatafe patakhe) e = le son de la voyelle ségole (et khatafe ségole) é = le son de la voyelle tséré o = le son de la voyelle kholame ou = le son des voyelles shourouk et koubouts L'apostrophe sépare deux voyelles adjacentes, comme par exemple léhitra'ote.
!לִ ּימוּד ְמ ַה ֶ ּנה
Que cette étude soit un plaisir!
17
18
שיעור
עמ'
דקדוק
אבני יסוד
פעלים
Leçon
Page
Grammaire
Let. outils
Verbes
1
ׁ ָשלוֹ ם! נָ ִעים ְמאוֹ ד! @
2
ִמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה @ La famille
26
3
רּוחת בּ וֹ ֶקר @ ֲא ַ Le petit déjeuner
33
שם התואר
4
ַ ּב ַ ּביִ ת @ A la maison
39
צורת הרבים של שמות עצם
ב-
5
ֵטלֵ פוֹ ן @ Le téléphone
44
מספרים 10-0
מילות שאלה
6
סּופ ְר ַמ ְר ֶקט @ ֶּ Au supermarché
52
משפטים ללא פועל; צורת הרבים של שמות התואר
יש לי /אין לי
הווה
7
ְ ּבגָ ִדים @ Les vêtements
58
ה' הידיעה
נטייה "על"
הווה +עבר
8
ַהגּ ּוף @ Le corps
64
זה ,זאת ,זו ,אלה ,נטייה "של" (שייכות) אלו
הווה +עבר
9
ִטּיּול ָ ּב ִעיר @ Un voyage en ville
71
את
נטייה "את"
עבר
10
עוֹ נוֹ ת ַה ּׁ ָשנָ ה @ Les saisons
78
הפועל "ללכת"
נטייה "ל"-
עבר
11
חּופ ׁ ָשה @ Les ְ vacances
86
יש לי /אין לי
שייכות ()1
עבר
12
חוֹ ֶרף @ L’hiver
90
ממי? מאיפה? ממה?
נטייה "מ"-
עבר
13
ּ ִפ ְיקנִ יק @ Le pique-nique
96
איפה? לאן?
"ש"-
עבר (להיות)
14
קוֹ נִ ים ִמ ׁ ְש ָק ַפיִ ים @ L’achat de lunettes
למה? כי / ...מפני נטייה "בעצמי" 103ש...
!20 Bonjour! Enchanté
כינויי גוף -יחיד
ו-
הווה -יחיד
כינויי גוף -רבים
ל-
הווה -רבים
מ -מה-
הווה הווה הווה
עבר (לבוא)
16
ַ ּב ִּמ ְס ָע ָדה @ Au restaurant
17
ַ ּגן ַה ַחּיוֹ ת @ Au zoo
19
אוֹ טוֹ בּ ּוס @ Dans l’autobus
134מספרים סודרים
ימין/שמאל/ ישר
עבר
20
ָ ּגנְ בּו לִ י @ Le vol
140מישהו /אף אחד נטייה "אצל"
עבר
21
ְס ָפ ִרים @ Les livres
נטייה 146משהו /שום דבר "בשביל"
עבר
22
ישה @ ּ ְפגִ ׁ ָ Le rendez-vous
נטייה 152דיבור כללי ,סתמי "עם+את"
עתיד
23
ַמ ֶ ּג ֶדת ֲע ִתידוֹ ת @ Chez la diseuse de bonne aventure
אפשר /אי- 159אפשר
מושגי זמן
עתיד (להיות)
כדאי/מותר/ 166אסור
מספרים 19-11
עתיד
173תואר הפועל
נטיה "אל"
עתיד
179הצורה הפסיבית
בן/בת כמה את/ה?
עתיד (יכול)
27
יחידות זמן ְ ִחינּּוך @ 185 L’instructionכפולות
שמות תואר משמות עצם
ציווי
28
ּוח @ 190 Une discussionסמיכות וִ יכּ ַ
מילת השלילה "אל" ַ
עתיד
נטייה "ב"-
עתיד
מספרים 1000-20
עתיד
25
נוֹ ְס ִעים לְ חּו"ל @ Le voyage à l’étrange ּוס ְך @ ַ ּב ּמ ָ Au garage
26
יוֹ ם ֶּ הּול ֶדת @ L’anniversaire
29 30
יט ָיקה @ La ּפוֹ לִ ִ politique
196ה' המגמה
שפוֹ ת @ 202 Les languesמשפט תנאי ָׂ
אינדקס@ Index
209
18
ֵא ֶצל ָהרוֹ ֵפא @ Chez le docteur
127השוואה ויתרון
נטייה "על-יד" עבר
עבר
table des matières
121לפני /אחרי
נטייה "לפני/ אחרי"
24
19
114שאלות ותשובות שייכות ()2
עבר
תוכן העניינים
15
ֵ ּבית ָק ֶפה @ Le café
109
"צריך"" ,יכול"
עבר (צריך)
Leçon 1 ׁ ִשיעּור Bonjour! Enchanté! @ !ׁ ָשלוֹ ם! נָ ִעים ְמאוֹ ד Vocabulaire bonjour! enchanté! merci merci beaucoup s'il vous plait pardon au revoir / à bientôt vacance café oui non aussi quoi Adjectifs: excellent / excellente doux / douce
ִּ אוֹ ַצר ִמ ילים ֹׁ ָשלו ם נָ ִעים ְמאוֹ ד ּתוֹ ָדה ּתוֹ ָדה ַר ָ ּבה ְ ּב ַב ָ ּק ׁ ָשה ְסלִ ָיחה לְ ִה ְת ָראוֹ ת ]חו ְּפ ׁ ָשה [נ ]ָק ֶפה [ז ֵּכן לֹא ַ ּגם ַמה
c halom na'ime mé'ode toda toda raba bévakacha slikha léhitra'ote khoufcha kafé kène lo game ma
:ׁ ְשמוֹ ת ּתוֹ ַאר ּ ּ ] ְמצ ּו ֶינֶ ת [נ/ ] ְמצ ּו ָין [זmétsouyane / métsouyénète ] ְמתו ָּקה [נ/ ] ָמתוֹ ק [זm atoke / métouka
Verbes (forme infinitive): apprendre / étudier travailler
:)ּ ְפ ָעלִ ים (צו ַּרת ַה ָּמקוֹ ר לִ לְ מוֹ דlilmode לַ ֲעבוֹ דla'avode 20
faire boire vouloir
ֹלַ ֲעשׂו ת לִ ׁ ְש ּתוֹ ת לִ ְרצוֹ ת
On dit... Quel plaisir! super! Avec plaisir! Quoi de neuf?
! ֵאיזֶ ה ֵּכיף )(בכֵ יף ּ ְ !ְ ּב ֵּכיף ?ַמה ָה ִענְ יָ ינִ ים
Grammaire
l a'asote lichtote lirtsote
...ָּככָ ה ְמ ַד ְ ּב ִרים ézé kèfe békèfe ma ha'inyanim
דִּ ְקדּ ּוק
:ִּכי ּנוּיֵ י ַהגּ וּף ְ ּביָ ִחיד . ִּכי ּנוּיֵ י ַהגּ וּף ְמחו ּ ָּל ִקים לְ זָ כָ ר וְ לִ נְ ֵק ָבה,ְ ּב ִע ְב ִרית Pronoms personnels au masculin / féminin singulier je [m, f] tu, vous [m] tu, vous [f] il [m] elle [f]
] נ,ֲאנִ י [ז ]ַא ָּתה [ז ]ַא ְּת [נ ]הוּא [ז ]ִהיא [נ
ani ata ate hou hi
. ַ ּגם נְ ִט ַ ּיית ַה ּפוֹ ַעל ִמ ׁ ְש ַּת ָ ּנה ַעל ּ ִפי ַה ִּמין:שים לֵ ב ׂ ִ ָיֵ ׁש ל Remarque: le verbe s'accorde au genre du sujet. :ַא ֲח ֵרי ִּכי ּנוּי גּ וּף ְ ּבזָ כָ ר יוֹ ִפ ַיע ַה ּפוֹ ַעל ְ ּבזָ כָ ר Lorsque le sujet est au masculin, le verbe se met aussi au masculin (que ce soit un nom ou un pronon):
21
Je voudrais du café Tu veux du café. Il veut du café.
a ni rotsé kafé ata rotsé kafé hou rotsé kafé
ֲאנִ י [ז] רוֹ צֶ ה ָק ֶפה ַא ָּתה רוֹ צֶ ה ָק ֶפה הוּא רוֹ צֶ ה ָק ֶפה
:ַא ֲח ֵרי ִּכי ּנוּי גּ וּף ִ ּבנְ ֵק ָבה יוֹ ִפ ַיע ַה ּפוֹ ַעל ִ ּבנְ ֵק ָבה Lorsque le sujet est au féminin le verbe sera aussi au féminin (que ce soit un substentif ou un pronom): Je voudrais du café [f] Tu veux du café [f] Elle veut du café [f]
a ni rotsa kafé ate rotsa kafé hi rotsa kafé
ֲאנִ י [נ] רוֹ צָ ה ָק ֶפה ַא ְּת רוֹ צָ ה ָק ֶפה ִהיא רוֹ צָ ה ָק ֶפה
Lettres Outils
ַא ְבנֵ י יְ סוֹ ד
:ילה ָ ּ ִמילּ וֹ ת ִחיבּ וּר ֵהן ְ ּב ֶעצֶ ם אוֹ ת ׁ ֶש ִּמצְ ָט ֶר ֶפת לַ ִּמ,ְ ּב ִע ְב ִרית Remarque: en hébreu, la plupart des conjonctions de coordination sont formées de lettres outils qui se lient au mot qui les suit (affixe).
et
moi et toi oui et non étudier et travailler merci et excusez-moi
- ְו vé-
ֲאנִ י וְ ַא ָּתה ֵּכן וְ לֹא לִ לְ מוֹ ד וְ לַ ֲעבוֹ ד ּתוֹ ָדה ו ְּסלִ ָיחה
22
ּ ְפ ָעלִ ים Verbes .ילים ַה ּ ְפ ָעלִ ים מוֹ ִפ ִיעים ְ ּבצו ַּרת ַה ָּמקוֹ ר ׁ ֶש ּ ָל ֶהם ִ ּ ְ ּבאוֹ צַ ר ַה ִּמ . ְ ּבזָ כָ ר ו ִּבנְ ֵק ָבה,ְ ּב ׁ ִשיעוּר זֶ ה נַ ֶּטה ְּכדוּגְ ָמה ְקבוּצַ ת ּ ְפ ָעלִ ים ְ ּבהוֹ וֶ ה יָ ִחיד Les verbes sont généralement présentés à l'infinitif. Au cours de cette leçon nous étudierons la conjugaison du verbe au présent du masculin et du féminin singulier. :נְ ֵק ָבה féminin: ֲאנִ י [נ] לו ֶֹמ ֶדת j'étudie tu étudies ַא ְּת לוֹ ֶמ ֶדת elle étudie ִהיא לוֹ ֶמ ֶדת ִהיא [ עוֹ ֶב ֶדת/ ַא ְּת/ ]ֲאנִ י [נ je fais tu fais [f] elle fait
שה ׂ ָ ֲֹאנִ י [נ] עו שה ׂ ָ ַֹא ְּת עו שה ׂ ָ ִֹהיא עו
: זָ כָ ר צו ַּרת ַה ָּמקוֹ ר masculin: infinitif: j 'étudie לִ לְ מוֹ ד ֲאנִ י [ז] לו ֵֹמד tu étudies ַא ָּתה לוֹ ֵמדétudier il étudie הוּא לוֹ ֵמד הוּא [ עוֹ ֵבד/ ַא ָּתה/ ]ֲאנִ י [ז לַ ֲעבוֹ ד travailler je fais שה ׂ ֶ ֹ לַ ֲעשׂוֹ ת ֲאנִ י [ז] עו tu fais [m] שה ׂ ֶ ֹ ַא ָּתה עוfaire il fait שה ׂ ֶ ֹהוּא עו
הוּא [ ׁשוֹ ֶתה/ ַא ָּתה/ ]לִ ׁ ְש ּתוֹ ת ֲאנִ י [ז ִהיא [ ׁשוֹ ָתה/ ַא ְּת/ ]ֲאנִ י [נ הוּא [ רוֹ צֶ ה/ ַא ָּתה/ ]ֲאנִ י [ז לִ ְרצוֹ ת ִהיא [ רוֹ צָ ה/ ַא ְּת/ ]ֲאנִ י [נ וּנְ ִט ָ ּייתוֹ ׁ ֶשל ָּכל ּפוֹ ַעל,""מ ׁ ְש ּ ָפחוֹ ת ִ ְְ ּבאוֹ ֶפן ְּכלָ לִ י ֶא ְפ ׁ ָשר לוֹ ַמר ׁ ֶש ַה ּ ְפ ָעלִ ים ְ ּב ִע ְב ִרית ׁ ַש ָ ּייכִ ים ל יֶ ׁ ְשנָ ן ְקבוּצוֹ ת ׁ ֶשל ּ ְפ ָעלִ ים ׁ ֶשאוֹ ֶפן נְ ִט ָ ּי ָיתם, ְּכלוֹ ַמר- ""ה ִּמ ׁ ְש ּ ַפ ְח ִּתית ַ ֹנוֹ ַב ַעת ֵמ ִה ׁ ְש ַּת ְ ּייכוּתו "לַ ֲעבוֹ ד") ׁ ַש ָ ּייכִ ים ִּכ ְביָ כוֹ ל- ְאשוֹ נִ ים ("לִ לְ מוֹ ד" ו ׁ ׁ ְשנֵ י ַה ּ ְפ ָעלִ ים ָה ִר, ַ ּבדּ וּגְ ָמה לְ ֵעיל.דּ וֹ ֶמה (ס ּיוֹ ֶמת ׁ ֶש ְ ּצלִ ילָ ּה ִ וְ לָ כֵ ן יֵ ׁש לָ ֶהם צו ַּרת ַה ָּטיָ ה זֵ ָהה ׁ ֶשל נְ ֵק ָבה ַ ּבהוֹ וֶ ה,""מ ׁ ְש ּ ָפ ָחה ִ לְ אוֹ ָת ּה .)~a (ש ָ ּב ֶהם ִס ּיוֹ ֶמת נְ ֵק ָבה ׁ ֶש ְ ּצלִ ילָ ּה ֶ ׁ לְ עו ַּּמת ׁ ְשלוֹ ׁ ֶשת ַה ּ ְפ ָעלִ ים ַה ָ ּב ִאים,)~ète Remarque: d'une manière générale les verbes sont divisés en groupes. Ils se conjuguent donc en fonction de leur appartenance aux différents groupes. Dans l'exemple qui précède les deux verbes (étudier et travailler) appartiennent apparemment au même groupe et se conjuguent de la même manière au féminin présent (avec le suffixe ~ète) Les trois verbes suivants (faire, boire et vouloir) se conjuguent différemment au féminin présent (suffixe ~a) 23
Dialogue
ִיחה ָ ש ׂ . ֲאנִ י דָּ נִ י,ׁ ָשלוֹ ם
chalom, ani Dani. Salut, je m'appelle Dani. na'ïm mé'ode. ani Daniéla. Enchantée, je m'appelle Daniella. ani mi nou-york. vé ate? Je viens de New-York. Et toi? ani mi'yérouchalayim. Je suis de Jérusalem.
. ֲאנִ י דָּ נִ ֵיאלָ ה,נָ ִעים ְמאוֹ ד
? וְ ַא ְּת.יוֹ ְרק-ֲּאנִ י ִמ ְ ּניו
.ֲאנִ י ִמ ְ ּירו ׁ ָּשלַ יִ ם
?שה ׂ ָ ָֹמה ַא ְּת עו
ma ate osa? Qu'est-ce que tu fais?
?שה ׂ ֶ ֹ ָמה ַא ָּתה עו.יטה ָ ֲאנִ י לוֹ ֶמ ֶדת ָ ּבאוּנִ ֶיב ְר ִס ani lomédète ba ouniversita. ma ata ossé? J'étudie à l'université. Et toi qu'est-ce que tu fais? . ֲאנִ י ְ ּבחו ְּפ ׁ ָשה,ֲאנִ י ל ֹא לוֹ ֵמד וְ ל ֹא עוֹ ֵבד ani lo lomède vélo ovède, ani békhoufcha. Je n'étudie pas et je ne travaille pas. Je suis en vacances. .ֵאיזֶ ה ֵּכיף! ַ ּגם ֲאנִ י רוֹ צָ ה חו ְּפ ׁ ָשה ézé kèf! game ani rotsa khoufcha. Quelle chance! moi aussi je voudrais des vacances.
¨ ¨ ¨ ani rotsé lichtote. game at? Je voudrais boire. Et toi?
? ַ ּגם ַא ְּת.ֲאנִ י רוֹ צֶ ה לִ ׁ ְש ּתוֹ ת
24
. ּתוֹ ָדה.ֵּכן
kène. toda. Oui, merci.
?ַא ְּת רוֹ צָ ה ָק ֶפה
ate rotsa kafé? Veux-tu du café?
. ְ ּב ֵּכיף! ֲאנִ י רוֹ צָ ה ָק ֶפה ָמתוֹ ק,ֵּכן
kène, békèfe! ani rotsa kafé matok. Oui, avec plaisir. Je le voudrais avec du sucre. bévakacha. S'il-vous-plait. toda raba. kafé métsouyane. Merci beaucoup. Ce café est excellent.
.ְ ּב ַב ָ ּק ׁ ָשה
. ָק ֶפה ְמצ ּו ָ ּין.ּתוֹ ָדה ַר ָ ּבה
25
Leçon 2 ׁ ִשיעּור La famille @ ִמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה
Vocabulaire
famille parents mère père frère / frères sœur / sœurs enfant / enfants enfant / enfants maison vacance pays / région Chabbat / samedi là-bas où? combien? quand? mon / ma
ִּ אוֹ ַצר ִמ ילים
] ִמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה [נ ]הוֹ ִרים [ז"ר ]ִא ָּמא [נ ]ַא ָ ּבא [ז ] ַא ִחים [ז"ר/ ]ָאח [ז ] ֲא ָחיוֹ ת [נ"ר/ ]ָאחוֹ ת [נ ] יְ לָ ִדים [ז"ר/ ]יֶ לֶ ד [ז ] יְ לָ דוֹ ת [נ"ר/ ]יַ לְ דָּ ה [נ ] ַ ּביִ ת [ז ]חו ְּפ ׁ ָשה [נ ]ֶא ֶרץ [נ ]ׁ ַש ָ ּבת [נ ׁ ָשם ?ֵאיפֹה ַּכ ָּמה ?ָמ ַתי ׁ ֶש ּ ִלי
ichpakha m horim ima abba akhe / akhhim akhote / akhayote yélède / yéladim yalda / yéladote b ayite khoufcha érèts chabbat chame éfo kama matay chéli
26
votre / vos notre / nos tout Adjectifs: grand / grande petit / petite Verbes (forme infinitive): revenir faire On dit... Vraiment? Très bien! On s'amuse bien! Passez le bonjour! Lorsqu'on se rencontre on se dit... Quoi de neuf? Comment va votre père? Comment allez-vous? Comment va-t-il? Comment va-t-elle? Tout va bien!
ׁ ֶש ּ ְל ָך ׁ ֶש ּ ָלנ ּ ו כּ וֹ ל
] ָ ּגדוֹ ל [ז] ְ ּגדוֹ לָ ה [נ ] ְק ַט ָ ּנה [נ/ ]ָק ָטן [ז
c helkha chèlanou kole
:ׁ ְשמוֹ ת ּתוֹ ַאר gadol / guedola katan / ke'tana
:)ּ ְפ ָעלִ ים (צו ַּרת ַה ָּמקוֹ ר לַ ֲחזוֹ רlakhzore לַ ֲעשׂוֹ תla'asote
?ֶ ּב ֱא ֶמת !יוֹ ִפי !שים ַח ִ ּיים ׂ ִ ֹעו !דָּ ׁ"ש
...ָּככָ ה ְמ ַד ְ ּב ִרים bé émète yofi osim khayim dache!
. ..ָּככָ ה ְמ ַד ְ ּב ִרים ְּכ ׁ ֶש ִ ּנפְ ָ ּג ׁ ִשים ?ַמה נִ ׁ ְש ָמע ma nichma ?ַמה ׁ ְשלוֹ ם ַא ָ ּבא ma chlome abba ?ַמה ׁ ְשלוֹ ְמ ָך ma chlomkha ? ַֹמה ׁ ְשלוֹ מו ma chlomo ?ַמה ׁ ְשלוֹ ָמ ּה ma chloma !ַהכּ וֹ ל ְ ּב ֵס ֶדר hakole bésédère
27
Grammaire
דִּ ְקדּ ּוק
. יָ ִחיד וְ ַר ִ ּבים- ִּכי ּנוּיֵ י ַהגּ וּף ְמחו ּ ָּל ִקים לְ זָ כָ ר וְ לִ נְ ֵק ָבה, ׁ ֶש ְ ּב ִע ְב ִרית,לָ ַמ ְדנ ּו ְּכ ָבר :ִּכי ּנוּיֵ י ַהגּ וּף ְ ּב ַר ִ ּבים Nous avons déjà appris que les pronons personnels peuvent être au masculin, au féminin, au singulier et au pluriel. Voici les pronoms au pluriel: nous [m, pl; f, pl] vous [m, pl] vous [f, pl] ils [m, pl] elles [f, pl]
]'ֲאנַ ְחנ ּו [ר ]ַא ֶּתם [ז"ר ]ַא ֶּתן [נ"ר ]ֵהם [ז"ר ]ֵהן [נ"ר
anakhnou atème atène hème hène
: וְ לַ ִּס ּיוֹ מוֹ ת ָהאוֹ ְפיָ ינִ ּיוֹ ת- שים לֵ ב! לִ נְ ִט ַ ּיית ַה ּפוֹ ַעל ְ ּב ַר ִ ּבים ִׂ Remarque: au pluriel les verbes conjugués prennent le suffixe ~im: Suffixe du masculin pluriel: ~im: Nous voulons du café Vous voulez du café Ils veulent du café
ֲאנַ ְחנ ּו [ז"ר] רוֹ צִ ים ָק ֶפהa nakhnou rotsime kafé ַא ֶּתם רוֹ צִ ים ָק ֶפהa tème rotsime kafé ֵהם רוֹ צִ ים ָק ֶפהhème rotsime kafé
Suffixe du féminin pluriel ~ote: Nous voulons du café Vous voulez du café Elles veulent du café
:ַה ִּס ּיוֹ ֶמת ִ~ים ְ ּבזָ כָ ר
:ַה ִּס ּיוֹ ֶמת ~וֹ ת ִ ּבנְ ֵק ָבה
ֲאנַ ְחנ ּו [נ"ר] רוֹ צוֹ ת ָק ֶפהa nakhnou rotsote kafé ַא ֶּתן רוֹ צוֹ ת ָק ֶפהatène rotsote kafé ֵהן רוֹ צוֹ ת ָק ֶפהhène rotsote kafé
28
Lettres Outils
ַא ְבנֵ י יְ סוֹ ד
- ְל
à
lé-. la-
À maman et papa avec amour. lé'ima ou lé'abba bé'ahava Je reviens à la maison. ani khozère labayite Je vais à Tel-Aviv ani nosé'a lé Tel-Aviv
לְ ִא ָּמא וּלְ ַא ָ ּבא ְ ּב ַא ֲה ָבה ֲאנִ י חוֹ זֵ ר לַ ַ ּביִ ת א ִביב-ל ָ ֲאנִ י נוֹ ֵס ַע לְ ֵת
Verbes
ּ ְפ ָעלִ ים
. ְ ּבזָ כָ ר ו ִּבנְ ֵק ָבה,ְ ּב ׁ ִשיעוּר זֶ ה נַ ֶּטה ּ ְפ ָעלִ ים ְ ּבהוֹ וֶ ה ַר ִ ּבים Remarque: Au cours de cette leçon les verbes sont conjugués au présent. Notez les suffixes caractéristiques:
:שים לֵ ב לַ ִּס ּיוֹ ֶמת ָהאוֹ ְפיָ ינִ ית ִׂ im ~ ~ot
Au masculin pluriel: Au féminin pluriel:
:נְ ֵק ָבה ַרבּ וֹ ת
}
:זָ כָ ר ַר ִ ּבים
]ֲאנַ ְחנ ּו [נ"ר
לוֹ ְמדוֹ ת
]ַא ֶּתן [נ"ר ]ֵהן [נ"ר
ִ~י:לְ זָ כָ ר ַר ִ ּבים ם ~וֹ ת:לִ נְ ֵק ָבה ַרבּ וֹ ת
לוֹ ְמ ִדים
}
:צו ַּרת ַה ָּמקוֹ ר
]ֲאנַ ְחנ ּו [ז"ר
לִ לְ מוֹ ד
]ַא ֶּתם [ז"ר
étudier
]ֵהם [ז"ר
29
לַ ֲעבוֹ ד
לַ ֲעשׂוֹ ת
לִ ׁ ְש ּתוֹ ת
לִ ְרצוֹ ת
לַ ֲחזוֹ ר
ֲאנַ ְחנ ּו [ז"ר] ַ /א ֶּתם ֵ /הם
Z
עוֹ ְב ִדים
ֲאנַ ְחנ ּו [נ"ר] ַ /א ֶּתן ֵ /הן
Z
עוֹ ְבדוֹ ת
ֲאנַ ְחנ ּו [ז"ר] ַ /א ֶּתם ֵ /הם
Z
שים עוֹ ִ ׂ
ֲאנַ ְחנ ּו [נ"ר] ַ /א ֶּתן ֵ /הן
Z
עוֹ שׂוֹ ת
ֲאנַ ְחנ ּו [ז"ר] ַ /א ֶּתם ֵ /הם
Z
ׁשוֹ ִתים
ֲאנַ ְחנ ּו [נ"ר] ַ /א ֶּתן ֵ /הן
Z
ׁשוֹ תוֹ ת
ֲאנַ ְחנ ּו [ז"ר] ַ /א ֶּתם ֵ /הם
Z
רוֹ צִ ים
ֲאנַ ְחנ ּו [נ"ר] ַ /א ֶּתן ֵ /הן
Z
רוֹ צוֹ ת
ֲאנַ ְחנ ּו [ז"ר] ַ /א ֶּתם ֵ /הם
Z
חוֹ זְ ִרים
ֲאנַ ְחנ ּו [נ"ר] ַ /א ֶּתן ֵ /הן
Z
חוֹ זְ רוֹ ת
ִיחה ש ָ ׂ ׁ ָשלוֹ ם דָּ נִ ֵיאלָ ה!
ׁ ָשלוֹ ם דָּ נִ י! ַמה נִ ׁ ְש ָמע? ַהכּ וֹ ל ְ ּב ֵס ֶדר! ו ַּמה ׁ ְשלוֹ ֵמ ְך?
30
Dialogue
!chalom Daniella !Bonjour Daniella ?chalom Dani! ma nichma ?Bonjour Dani! Quoi de neuf ?hakole bésédère! ou ma chlomékhe ?Tout va bien! Et toi comment vas-tu
. ּתוֹ ָדה.ׁ ְשלוֹ ִמי טוֹ ב
chlomi tov. toda. Je vais bien, merci.
.ַמה ׁ ְשלוֹ ם ִא ָּמא וְ ַא ָ ּבא
ma chlome abba vé'ima? Comment vont ton père et ta mère?
. ֵהם ְ ּבחו ְּפ ׁ ָשה ְ ּב ּ ָפ ִריז.ׁ ְשלוֹ ָמם ְמצ ּו ָ ּין chlomame métsouyane. hème békhoufcha bé Pariz. Ils vont très bien. Ils sont en vacance à Paris. ?שים ׁ ָשם ׂ ִ ֶֹ ּב ֱא ֶמת? ַמה ֵהם עו bé'émète? ma hème osime chame? Vraiment? Qu'est-ce qu'ils y font? .שים ַח ִ ּיים ׂ ִ ֵֹהם עו hème ossime khayime. Ils y passent de bons moments.
¨ ¨ ¨ ?ָּכל ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה ְ ּב ּ ָפ ִריז
kole hamichpakha bé Pariz? Toute la famille est à Paris?
. ָה ַא ִחים ׁ ֶש ּ ִלי ָ ּב ָא ֶרץ,ל ֹא
lo, ha akhime chèli ba aretz. Non, mes frères (et sœurs) sont en Israël.
? וְ ַההוֹ ִרים ְ ּב ּ ָפ ִריז,ַא ֶּתם ַ ּב ַ ּביִ ת
atème ba bayit véha'horime bé Pariz? Vous êtes en Israël et vos parents sont à Paris? kène. Oui. matay hème khozrime? Quant reviennent-ils?
.ֵּכן
?ָמ ַתי ֵהם חוֹ זְ ִרים
31
hahorim chelanou khozrime bé chabbat. Nos parents reviennent samedi.
.ַההוֹ ִרים ׁ ֶש ּ ָלנ ּו חוֹ זְ ִרים ְ ּב ׁ ַש ָ ּבת
. דָּ ׁ"ש לַ ִּמ ׁ ְש ּ ָפ ָחה. לְ ִה ְת ָראוֹ ת.יוֹ ִפי
yofi. léhitraote. dache lamichpakha. Bien, au revoir, passe le bonjour à la famille. toda. léhitra'ote. Merci, à bientôt!
. לְ ִה ְת ָראוֹ ת.ּתוֹ ָדה
32
